מהו אבחון דידקטי

אבחון דידקטי הוא תהליך אבחוני שמיועד לאיתור ואפיון של תסמיני הפרעות קשב וריכוז בקרב תלמידים. לרוב מופנים אליו תלמידים שהתעורר לגביהם החשד כי הם סובלים מהפרעות קשב וריכוז לאחר שהפגינו קשיים והישגים נמוכים בלימודים. בנוסף לכך שמדובר על תהליך אבחוני חשוב כשמתעורר חשד להפרעת קשב וריכוז לציין כי בסיום התהליך מוגש דו"ח מפורט ובו המלצות לטיפול בבעיות השונות. המבחן משמש את בית הספר בו לומד הנבדק ובעקבות ההמלצות המוגשות לוועדה הבית ספרית ניתן לספק לתלמיד התאמות מיוחדות בלימודים ברמה 1 או 2.

היתרונות והחסרונות של המבחן

היתרונות של המבחן באים לידי ביטוי בכך שבניגוד למבחנים ממוחשבים, קשה יותר להערים עליו. מאחר והבוחן הוא איש מקצוע שהוסמך והוכשר לכך מטעם משרד החינוך, יש ביכולתו לזהות את הליקויים האמתיים ולהפריד אותם מניסיונות לבצע מניפולציות במצב הקיים. עם זאת, הביקורת המופנית כלפי המבחן היא שמדובר על מבחן שבוחן רק אספקטים מסוימים בהפרעות הקשב והריכוז ומתעלם מאספקטים רבים אחרים. בניגוד למשל לאבחון פסיכודידקטי שלרוב מתבצע על ידי פסיכולוג, המבחן הדידקטי מבוצע על ידי איש הוראה. בהתאם לכך לא נלקחים בחשבון גורמים שונים כגון גורמים נפשיים או קוגניטיביים שיכולים לשחק תפקיד בהפרעות. עם זאת, האבחון הדידקטי מספק תמונה רחבה יותר של נקודות החוזק או החולשה בתחום כישורי הלימוד.

תהליך ביצוע המבחן

המבחן הדידקטי מתבצע על ידי פגישה אחת או מספר פגישות שמשכן בין ארבע לשש שעות בהתאם לצורך ובהתאם למורכבות של הבעיות. במהלך הפגישה משתמש המאבחן בכלי אבחון שונים ובסופו של דבר משווה בין ההישגים של התלמיד במבחנים השונים לבין ההתפלגות הנורמלית באוכלוסייה ובהתאם כותב את המלצותיו.

המבחן תקף לחמש שנים והתוצאות שלו מוגשות במקביל להורי הילד ולבית הספר בו הוא לומד ומשרד החינוך מחייב את בית הספר לעשות כל שביכולתו על מנת לאמץ וליישם את ההמלצות שנכללות בדו"ח הסופי שמוגש על ידי המאבחן.

התחומים האקדמיים הנבדקים במבחן זה הם קריאה וכתיבה, תפיסה שמיעתית וחזותית, תפקודי זיכרון מגוונים, תפקודי שפה, סגנונות עבודה (קצב, יכולות התארגנות, אסטרטגיות למידה) ועוד.