מהי הפרעת קשב וריכוז

בכל מקום אנחנו קוראים היום על הפרעת קשב וריכוז. אבל בואו ננסה להבין מהי הפרעת קשב וריכוז? האם היא מחלה, תופעה, התנהגות? האם היא באמת נפוצה מאד? במה היא מתבטאת? וכיצד אפשר לטפל בה? האם היא שמורה רק לילדים או גם למבוגרים? כל התשובות כאן לפניכם.

אם אתם שואלים את עצמכם מהי הפרעת קשב וריכוז, התשובה הקלה והפשוטה היא שמדובר על חוסר יכולת של אדם לבצע פעולות הדורשות מתן תשומת לב ספציפית ברמות משתנות, וזאת עקב ליקוי נוירולוגית במוח.

התיאור המלא לשאלה מהי הפרעת קשב וריכוז, דורש הסבר מורכב יותר על אופי ההפרעה, על התסמינים ודרכי הביטוי ביום יום.

מהי הפרעת קשב וריכוז? הדגש בנוירולוגיה של המוח

במקרים רבים כאשר רוצים לברר קיומה של הפרעת קשב וריכוז, נוטים להתבלבל עם לקויות ובעיות אחרות, כגון: לקויות למידה, בעיות התנהגות, בעיות רגשיות מתחום בריאות הנפש, קשיים קוגניטיביים מגורמים אחרים (פגיעות ראש למשל) וכדומה.

בעבר, היה נהוג לחבר בין הפרעות קשב וריכוז לבין תופעות התנהגותיות והיפראקטיביות. היום אנו יודעים כי לחלק מהמאובחנים בהפרעות קשב וריכוז יש גם בעיות של חוסר שקט, תזזיתיות, היפראקטיביות. ישנם מבוגרים רבים בעלי הפרעות קשב וריכוז אשר למדו לאורך השנים, לשלוט ולהתגבר על היפראקטיביות והם אינם נראים כלפי חוץ כך, למרות שבתוכם ישנה סערה גדולה ואי שקט. נדון בסוגיה זו במאמר בפני עצמו.

במקרים רבים הפרעות קשב וריכוז מקושרות לליקויי למידה כגון: דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה (בעיות בחשבון).

חוקרים רבים טוענים כי בקרב אנשים עם הפרעות הקשב והריכוז יש גם אחוז גבוה יותר של לקויות למידה.

מבחינת הפרעת קשב וריכוז אין להתייחס על הקושי ביכולת לקרוא טקסט ולהבינו ברמה הסמנטית, אלא על חוסר יכולת להבין את הטקסט, בגלל חוסר שקט, ריכוז נמוך ומוסחות מגירויים סביבתיים רבים, אשר מציפים את המוח.

קבוצת חוקרים אלה טוענים שיש קשר הדוק בין הפרעות קשב וריכוז ללקויי למידה ( הפרעות קשב וריכוז – המדריך ) ויש לתת את המענה הטיפולי קודם בהפרעת הקשב שכן, זה יכול להשפיע על לקוי הלמידה. חוקרים אחרים, על אף שהם יודעים שהמקור ללקויי למידה אף הוא נוירולוגי – מוחי, טוענים שקבוצת לקויי הלמידה הם קבוצה בפני עצמה ויש להתייחס אליה ככזו בהקשר הטיפולי.

ומה הטיפולים האפשריים להפרעת קשב?

הטיפולים מתחלקים לשתי קבוצות:

1. הטיפול באמצעות כדורים (ריטלין למשל) המשפיעות באופן מיידי על הכימיה במוח והמערכת העצבית של המוח (יש לציין שלא לכולם באופן גורף הטיפול התרופתי אכן עוזר).
2. טיפולים חלופיים ללא תרופות למשל: טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, טיפול בתוספי מזון (אומגה 3 למשל), אימון מוחי.

האימון המוחי למשל, כמו זה של תוכנת אטנגו, כולל תרגילים להעצמת והגברת הפעילות המוחית העצבית (העלאת גלי מוח מסוג ביתא-1) במקביל לתרגילי ריכוז העולים בהדרגה וגורמים למוח לפתח בעצמו את היכולת ליצור קשב וריכוז ברמות גבוהות על ידי למידה והקניית דפוס פעילות מוחית חדש. בשונה מהטיפול בריטלין, הרי שהאימון המוחי מקנה תוצאות לטווח ארוך בנוסף לתחושת הצלחה ועלייה בביטחון העצמי. על המדע מאחורי השיטה של אטנגו קראו כאן: שיטה נוירו-קוגניטיבית להפרעות קשב וריכוז

>> חזרה למאמרים נוספים